על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל או הרוקח המחוזי לקבוע כי התמלאו בעסק התנאים המאפשרים מתן רישיון לבית מרקחת, גם אם לא התמלא תנאי מהתנאים המפורטים בתקנות 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 31 ו־33(א), אם מצא כי אין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור, במתן השירות למטופלים ובאיכותו.