(א) שר הפנים יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית; (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש; (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; אולם לעניין עבודות שמבצעת המדינה או רשות מקומית, לצורך הקמת מרחב מוגן במבנה ציבור קיים במגרש המשמש לצורכי ציבור, בשטח שלא יעלה על השטח שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 – השפעתם על הסביבה מעטה; (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.