(א) סבר חוקר, לפני תחילת חקירה או במהלכה, בין מיוזמתו ובין בהסתמך על בקשה או על מידע שקיבל, שאדם העומד להיחקר בפניו או שנחקר בפניו הוא אדם עם מוגבלות מן המפורטות בטור א׳ בתוספת הראשונה, יקיים את חקירתו של אותו אדם תוך שימוש בהתאמת הנגישות המתאימה, כמפורט לצדה בטור ב׳ לתוספת האמורה, אלא אם כן אמצעי העזר או שירות העזר המתאים אינו בנמצא אף לאחר מאמץ סביר, וחקירת האדם נדרשת באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה, למנוע סיכון לחיי אדם או לשלומו, לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים או לשם גילוי ראיה.