יש לאתר את נקודת התורפה של כל קבוצת גיל: בגילאי היסוד – חשוב לטפח את הקשר בין פנים לחוץ, תוך שמירה על אזור ביניים שיהיה מעין פילטר להאטת הקצב בעת כניסה מן החצר לכיתה ולהפך. בגילאי הביניים – מומלץ לטפח פינות עבודה ותצוגות במעברים על מנת לנצל את המרחבים המשותפים להקניית ידע ופיתוח מודעות אסתטית. בחטיבות הביניים – חשוב למצוא את הדרך לסייע לבני הנוער לפרוק מתחים, למשל, הקמת חדרי כושר, הקצאת שטחים לביטויי מחאה גרפיים וטיפוח מרחבים חיצוניים פתוחים ומבוקרים. בחטיבה עליונה – מיועדת לאנשים "בוגרים" מבחינה התנהגותית ויש להתאים את התכנון לאופי הפעילויות הפרטיות יותר המתרחשות בחללים הפנימיים והחיצוניים תוך מתן כבוד והערכה לבוגרים.