בשיקול הדעת לשימור עצים יש לכלול גם את העצים הגובלים. גם אם לכאורה עצים אלו נמצאים מחוץ לגבול הפתוח הרי שמערכות השורשים שלהם מושפעות ממנו. השפעה זו יש לבחון גם מול תוכניות בינוי עתידיות הנעשות בגבול החניון. בכל תוכנית פיתוח מסוג זה יש לסמן את העצים הגובלים במרחק של עד 4 מטר מגבולות המגרש לפתוח ולכלול אותם בהליך התכנוני ותוך שיקול הדעת. קיימות מספר שיטות לשימור עצים: • טכניקות חפירה ודחיקה מתחת לגוש השורשים, בעומק של 2–3 מטרים, המאפשרות את בניית החניון או את חלקיו בלי להעתיק את העצים. • שימור עצים על גג החניון העתידי אפשרי גם על– ידי ארגוזם, השענת גוש השורשים המאורגז על גבי רפסודת מתכת ועמודים תומכים וסילוקם של אלו לאחר יציקת גג החניון.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ — חניונים תת-קרקעיים מתחת לשטחים ציבוריים: עצים גובלים בשיקול הדעת לשימור ושיטות לשימור עצים.
מה שהמאגר חילץ מהמקור
ערכים מספריים
| bordering_trees_marking_distance | ≤ 4מ׳ | מרחק העצים הגובלים מגבולות המגרש לפיתוח, שיש לסמנם |
| push_excavation_depth | 2–3מ׳ | עומק טכניקות החפירה והדחיקה מתחת לגוש השורשים |