התהליך כולל ארבעה שלבים כמפורט להלן: 1) בחינה מקדימה תוצאות אפשריות של הבחינה המקדמית: א) החלטה שהשיטה אינה חדשה, והוצאתה מתהליך הבחינה. ב) החלטה שהשיטה חדשה וראויה לבדיקה יסודית. ג) קביעה שהשיטה פסולה על הסף. 2) בחינה יסודית בתום הבחינה היסודית תכתב "חוות דעת ראשונית". תוצאות אפשריות של הבחינה היסודית: א) הנפקת "אישור זמני", כאשר חוות הדעת חיובית, ורק אם בעל שיטת הבנייה החדשה הזמין את שלב 3 בתהליך הבדיקה (מעקב מדגמי). ב) קביעה שהשיטה פסולה. 3) מעקב מדגמי אחר יישום בפועל של שיטת בנייה חדשה בשלב זה נמסרים לבעל שיטת הבנייה החדשה "חוות דעת ראשונית" ו"אישור זמני". אם בעל שיטת הבנייה החדשה מזמין מעקב חוזר, שלב זה יכלול גם הכנת "חוות דעת ראשונית מחודשת" והנפקת "אישור זמני מחודש". תוצאות אפשריות של המעקב המדגמי: א) החלטה שהשיטה ראויה לעבור לשלב 4 (הכנת "חוות דעת מסכמת" והנפקת "אישור מסכם"). ב) החלטה שהשיטה פסולה וה"אישור הזמני" / "האישור הזמני המחודש" מבוטל. 4) הכנת "חוות דעת מסכמת" לאחר השלמת שלב המעקב המדגמי, תכתב "חוות דעת מסכמת" של תהליך בחינת השיטה הכולל. תוצאות אפשריות של שלב זה: א) במקרה של סיום מוצלח של תהליך הבחינה - הנפקת "אישור מסכם" לשיטת הבנייה החדשה. ב) במקרה של פסילה - הודעה על הפסילה שתצורף לחוות הדעת.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, בהקשר של נוהל 04/19 של משרד הבינוי והשיכון בנושא מעקב ובקרה אחר שיטות בנייה חדשות, ובנוגע לארבעת שלבי תהליך הבחינה של שיטת בנייה חדשה.