שילוב המרקם החדש עם הקיים על ידי יצירת דופן במפלס הרחוב (בסיס הבניין) ופיתוח המרחב הקדמי, תוך מתן דגש על מזעור הפגיעה במרקם הקיים: • חלוקת הבניין לבסיס קדמי נמוך יחסית (בגובה של הרקמה הקיימת ליד) וגוף בנין בנסיגה מהבסיס הבניין (3.0 מטר לכל הפחות) ומקו הבניין הקדמי. (יותר הבדל חזותי בחומר, צורה וגוון בין הבסיס לגוף הבניין אך לא מחויב). • בסיס הבניין יאופיין בזיקה והתייחסות חזותית (Visual Reference) למרקם הבנוי הקיים. זאת באמצעות חומרי גמר, גוונים, עיצוב אדריכלי.