(א) המנהל רשאי להתיר בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופה מוגבלת, שימוש במים שאיכותם אינה עומדת בהוראות תקנה 4, כמי שתייה ולהתנותם בתנאים, אם ראה כי אין מי שתייה חלופיים זמינים לאספקה ולאחר שהוכח להנחת דעתו כי – (1) צריכת מי השתייה במשך התקופה המוגבלת כאמור לא תגרום נזק בריאותי לציבור; (2) ננקטו כל האמצעים שעליהם הורה המנהל למניעת נזק בריאותי משתיית המים. (ב) היתר כאמור בתקנת משנה (א), יינתן לתקופה מוגבלת שלא תעלה על חצי שנה, וניתן לשוב ולחדשו לתקופות נוספות. (ג) ניתן היתר כאמור בתקנת משנה (א), יודיע הספק לצרכנים בלא דיחוי על מתן ההיתר ותנאיו, בדרך שיורה המנהל.