חוק ההתגוננות האזרחית, סעיף 19פיקוד העורףחקיקהמקור ראשוני

(א) הסכום שכל דייר חייב לשלם לבעל הבית לפי סעיף 16(ה) וסעיף 18 (להלן – דמי השתתפות) יהיה ביחס לסכום הכללי של דמי ההשתתפות כיחס שבין מספר החדרים שברשות הדייר ובין מספר החדרים שבבית. (ב) מועד התשלום של דמי ההשתתפות יהא כזה: (1) דמי השתתפות לפי סעיף 16(ה) – יחד עם דמי השכירות בעד הדירה ובאותם שיעורי תשלומים; (2) דמי השתתפות לפי סעיף 18, כשאין חילוקי דעות לגבי סכום ההוצאות – תוך שלושים יום מיום קבלת הודעה במכתב רשום מבעל הבית המציינת כי התקנתו של המקלט, תיקונו או שינויו הושלמו, והקובעת את סכום ההוצאות הכללי וחלקו בדמי ההשתתפות; (3) דמי השתתפות לפי סעיף 18 במקרה של חילוקי דעות כאמור בו בסעיף קטן (ב) – תוך שלושים יום מיום קבלת הודעה בכתב מאת הרשות המקומית הקובעת את סכום ההוצאות. (ג) אי תשלום דמי השתתפות בזמן ההשתתפות שנקבע בסעיף קטן (ב) ייחשב לאי־תשלום שכר־דירה, אולם אם שילם הדייר את דמי ההשתתפות לאחר שנתבע לדין, אך לפני שהתחיל הדיון בתביעת הפינוי – לא ישמש הדבר עילה לפינוי. (ד) דינו של בעל בית שהוא בעצמו גר בביתו או מחזיק בפועל בחלק ממנו, כדין דייר למטרת חישוב דמי השתתפותם של הדיירים. (ה) דייר המפנה את דירתו רשאי לגבות ממי שהוא בעל הבית אותה שעה את הסכום ששילם כדמי השתתפות לפי סעיף 18 בעד אותה דירה, ובעל הבית רשאי, על אף האמור בכל חוק אחר, לחזור ולגבות אותו סכום משוכרה החדש של הדירה. דינו של סכום זה לגבי השוכר החדש יהיה כדין דמי השתתפות בהוצאות להתקנת מקלט לבית שהוצאו בזמן היותו דייר באותו בית. (ו) היה בית או מפעל בבעלותם של בני אדם אחדים, לרבות הבעלות בבית משותף, יהיו החובות המוטלות לפי חוק זה חלות על כולם יחד ועל כל אחד לחוד, ולכל אחד מהם תהיה הזכות להיות מפוצה על ידי האחרים בעד כל סכום שהוציא לשם מילוי אחת החובות האמורות יתר על המגיע ממנו לפי חלקו בבית או במפעל והוא כשאין בפרק זה הוראה מיוחדת לענין חלוקת ההוצאות ביניהם. הוא הדין בבני אדם השוכרים במשותף דירה. (ז) המחזיק במקום עבודה או במקום עסק שאינם מפעל, אשר בעליו חייב בהתקנת מקלט נפרד, יהיה דין המקום הזה כדין דירה ודין המחזיק בו כדין דייר, ובכל הנוגע לדמי השתתפות יחושב חלקו לפי מספר החדרים הבנויים מעל לשטח מקום עבודתו או עסקו, ואם אין כאלה – לפי מספר החדרים שמתחת לו, ואם אין גם כאלה – כפי שתקבע הרשות המקומית. (ח) מקום ששוכרו הראשי חייב בדמי השתתפות, והמקום כולו או חלקו מוחזק על ידי שוכר משנה, יחולו הוראות אלה: (1) שוכר המשנה חייב לשלם את חלקו בדמי השתתפות לשוכר הראשי; (2) אם המקום הוא דירה, יהיה חלקו של שוכר המשנה באותו יחס לדמי השתתפותו של הדייר כמספר החדרים ששוכר המשנה מחזיק בהם ביחס למספר הכללי של החדרים בדירה; (3) אם המקום אינו דירה, יהיה חלקו של שוכר המשנה לפי האמור בפסקה (2) אלא שבמקום חשבון החדרים יבוא החשבון שנקבע בסעיף קטן (ז); (4) האמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ה) יחול על חלקו של שוכר המשנה כאילו היה השוכר הראשי בעל בית, ושוכר המשנה – שוכר ראשי. (ט) הרשות המקומית תקבע את חלקו של בעל בית שסעיף 14(ח) חל עליו בהוצאות התקנת המקלט המשותף והחזקתו, וכן את הסכום שהוא חייב לשלם בעד כל מקום שפונה באחד הבתים על פי סעיף 16; וכל בעל בית כזה רשאי לגבות דמי השתתפות מדיירי ביתו, כאילו היה סכום ההוצאות שעלה בחלקו סכום שנקבע על פי סעיף 18(ב), והסכום ששילם בעד פינוי מקום – שיעור שכר הדירה של מקום שפונה בביתו לפי סעיף 16.

תחולה: חלוקת דמי השתתפות בהוצאות מקלט
מה שהמאגר חילץ מהמקור

ערכים מספריים

contribution_payment_period_no_dispute≤ 30יוםכשאין חילוקי דעות, מיום קבלת הודעה במכתב רשום מבעל הבית
contribution_payment_period_dispute≤ 30יוםבמקרה של חילוקי דעות, מיום קבלת הודעה מהרשות המקומית
סעיף
חוק ההתגוננות האזרחית, סעיף 19
רשות
פיקוד העורף
בתוקף מ־
1951
מעקב אחר המקור
נבדק לאחרונה 2026-10-28 · ללא שינוי
מהימנות
מקור ראשוני
מזהה קבוע
/u/u-cd51-046
בדיקה מול הדפוס
הושווה להעתק (ויקיטקסט) — לא לפרסום הרשמי · שיעור הטעויות שנמדד
ציטוט
חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, חוק ההתגוננות האזרחית, סעיף 19 — נורמות (NORMOT), https://normot.co.il/u/u-cd51-046 (נבדק 25.10.2026) · מוזמנים לצטט עם קישור