(א) אלה הם חברי הגא: (1) חייל שנשלח לשרת בהגא בהתאם לפקודות הצבא; (2) מי שנתקבל להגא כמתנדב. (ב) לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורטו התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה, סמכויותיו, חובותיו וזכויותיו. (ג) מי שנתקבל להגא כמתנדב רשאי להודיע על הפסקת התנדבותו בהתאם לכללים שיקבע ראש הגא, ובלבד שלא יפסיק את התנדבותו טרם סיום פעולות ההצלה בשטח מותקף שלשם ביצוען התנדב, או טרם חלוף ארבעים ושמונה שעות מעת ההודעה, לפי המוקדם מבין השניים. (ד) מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות. (ה) (ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה. (ז) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו, לרבות ארוסתו, כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 (להלן – ארוסתו), חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי. (2) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י״ג לחוק הביטוח הלאומי. (ח) בסעיף זה ובסעיף 8ב – ”חבלה“, ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; ”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995; ”חוקי השיקום“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950; ”פגיעת איבה“ – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.