(א) בתקנה זו – ”פעולה נדרשת“ – מעבר לאזור בטוח, התפנות ממסגרת, או כל פעולה אחרת להצלת חיים; ”קושי מיוחד“ – מצב שבו אדם עם מוגבלות מתנגד מרצונו או עקב מוגבלותו לבצע פעולה נדרשת במצב חירום, או שלא ניתן לנייד אותו עקב מוגבלותו, עקב ציוד עזר של אותו אדם, או עקב מבנה המקום הייעודי, לצורך ביצוע פעולה נדרשת בפרק הזמן הקצר שעומד לרשות עובד המסגרת במצב חירום. (ב) עובד של מסגרת שנמצא במקום ייעודי יסייע ככל יכולתו לאדם עם מוגבלות לבצע פעולה נדרשת במצב חירום; לגבי אדם עם מוגבלות שלגביו קיים קושי מיוחד במצב החירום – ינסה תחילה העובד במאמץ סביר בנסיבות מצב החירום, לשכנע את האדם שיבצע פעולה נדרשת, או לסייע לו, לרבות בהתבסס על ההכנה הפרטנית כאמור בתקנת משנה (ג); לא צלח בידו, רשאי העובד להפסיק את הסיוע האמור ולבצע פעולה נדרשת אחרת, כמתחייב ממצב החירום, ובלבד שלא ימנע מאותו אדם לבצע בעצמו פעולה נדרשת. (ג) מפעיל מסגרת במקום ייעודי ייערך, לרבות באמצעות הכנה פרטנית, למצב חירום של אנשים עם מוגבלות שלגביהם קיים קושי מיוחד, כדי לצמצם ככל האפשר קשיים בביצוע פעולות נדרשות במצבי חירום. (ד) תקנות משנה (ב) ו־(ג) יחולו גם על מפעיל מסגרת לשירותי יום בביתו של אדם עם מוגבלות, ועל עובד מסגרת כאמור, במקרה שבו העובד נמצא בביתו של אדם כאמור. (ה) תקנות משנה (ב) ו־(ג) יחולו גם על ספק שירות למסגרת שמספק שירות שכולל קשר בלתי אמצעי עם האנשים עם המוגבלות שבמסגרת, ובכלל זה שירות הסעות קבוע לאנשים עם מוגבלות אל מקום ייעודי של מסגרת וממנה, ועל עובד של ספק כאמור, במקרה שבו העובד נמצא עם אדם עם מוגבלות.