(א) במצב חירום שבו מפנים אוכלוסייה מביתה, משרד הבריאות אחראי לפנות חצר״מ שנכלל ברשימה לפי תקנה 27 מביתו ולהעבירו ליעד קליטה שבו יינתן מענה לצרכיו הרפואיים והקיומיים. (ב) משרד הבריאות ייערך לפינוי במצב חירום של חצר״מ, בכל אלה לפחות: (1) הכנות לוגיסטיות לגבי ציוד רפואי וכלי רכב מותאמים שנדרשים לביצוע הפינוי, לרבות פינוי מלווה לפי בחירת האדם יחד עימו, וכוח אדם, כדי שיעמדו לרשותו במצב חירום; (2) יצירת רשימה של אתרי יעד לפינוי שאליהם יפונה חצר״מ במצב חירום, שבהם ניתן להמשיך ולספק לחצר״מ המפונה את השירות הרפואי שלו הוא זקוק, וכן הנחיית אתרי היעד בדבר היערכותם לקליטת המפונים; (3) היערכות לעניין ציוד רפואי וכלי רכב מותאמים לצורך החזרת האדם והמלווה שלו לביתו בסיום מצב החירום, וכוח אדם הנדרש לכך. (ג) משרד הבריאות יכין נוהל להיערכותו לפינוי חצר״מ לפי חובותיו המפורטות בתקנת משנה (ב), לפחות. (ד) משרד הבריאות יגבש נוהל בהסכמת צה״ל, לקבלת סיוע בכוח אדם מצה״ל לפינוי לפי תקנה זו, לאחר שמשרד הבריאות מיצה את האמצעים וכוח האדם העומדים לרשותו ובהתאם ליכולות צה״ל; הנוהל יסדיר את פניית משרד הבריאות לצה״ל לשם קבלת הסיוע ואת סוג ואופן תיאום הסיוע במצבי חירום שונים, והתקשורת בין הגופים. (ה) משרד הבריאות יגבש נוהל בהסכמת מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, למקרים שבהם משרד הבריאות יזדקק לסיוע מרשות מקומית לביצוע הפינוי לאחר שמיצה את יכולותיו ואת הסיוע שיכול להעניק לו צה״ל. (ו) משרד הבריאות יבצע את ההכנות הנדרשות להיערכות לפינוי לפי הנוהל כאמור בתקנת משנה (ג) ובכלל זה דאגה לציוד רפואי, אמצעי פינוי וכוח אדם שיידרש לכך.