מפעיל יתקין ויפעיל במפעלו תשתיות למניעת זיהום מים וקרקע כמפורט להלן: (1) קווי הייצור ומיתקני קדם־טיפול ימוקמו במבנה מקורה, מוגנים מפני גשם ומנוקזים כמפורט בתקנה זו; (2) מאצרה תהיה מורכבת ממשטח ודפנות שעשויים מחומר אטום ועמיד בפני קורוזיה וחלחול, ותותקן באופן המונע דליפות; (3) מכל המצוי בקו ייצור (להלן – מכל) יותקן בתוך מאצרה שנפחה גדול ב־10% לפחות מנפח המכל הגדול המצוי בה, ואולם מכל המכיל דטרגנטים או המשמש לשטיפה לאחר טיפול פני שטח, אינו חייב להיות מותקן בתוך מאצרה; (4) מכל יותקן על מיתקן הגבהה באופן שיאפשר מעקב אחר אפשרות של דליפה ממנו; לחילופין, יהיה המכל עשוי מרצפה ודופן כפולים, באופן המאפשר בקרה לכל אפשרות של דליפה מהדופן והרצפה הפנימיים אל הדופן והרצפה החיצוניים של המכל; (5) בין המכלים בקו הייצור יותקנו אמצעים למניעת טפטוף נוזלים בעת העברת מוצר ביניהם; (6) מאצרה שבה מכל המכיל תמיסה חומצית, תופרד ממאצרה שבה מכל המכיל תמיסה ציאנידית, באופן המונע מגע בין שתי התמיסות; (7) רצפת אולם הייצור תהיה עמידה בפני קורוזיה ואטומה לחלחול, ויותקנו בה שיפועים או תעלות ניקוז המבטיחים כי כל נוזל המצוי על הרצפה ינוקז לתהליך הטיפול המתאים במיתקן קדם־הטיפול באופן המונע מגע בין תמיסה ציאנידית לבין תמיסה חומצית; (8) צינור המוביל שפכים למיתקן קדם־הטיפול יהיה קבוע ועמיד מפני קורוזיה; הצינור יהיה עילי או מונח בתעלת בטון המצופה בחומר עמיד מפני קורוזיה או בתוך צינור המאפשר מעקב לגילוי דליפה ממנו; (9) צנרת השפכים הסניטריים תחובר לאחד מאלה: (א) מערכת הביוב – באופן ישיר; (ב) צנרת השפכים, אחרי מיתקן קדם־טיפול ואחרי מקום הדיגום לשפכים מטופלים.