(א) איכותם המיקרוביאלית של מי הבריכה תהיה כמפורט להלן: (1) במים הרדודים של הבריכה לא יימצאו – (א) יותר מ־10 חיידקי קוליפורם כלליים ב־100 מ״ל מים; (ב) יותר מ־2 חיידקים מקבוצת Staphylococcus aureus ב־100 מ״ל מים, בשתי בדיקות רצופות; (ג) חיידקי Pseudomonas aeruginosa ב־100 מ״ל מים; (2) לא יימצאו במי הבריכה חיידקים פתוגניים אחרים. (ב) איכותם הכימית והפיזיקלית של מי הבריכה תהיה בכל עת הרחצה במי הבריכה כמפורט להלן: (1) הגבה (pH) תהיה בין 7.2 ל־7.6; (2) העכירות של מי הבריכה תהיה פחות מ־0.6 יחידות עכירות (nephelometric threshold units); (3) פוטנציאל החימצון־חיזור יהיה לפחות כמפורט בתוספת הראשונה; (4) ריכוז החומצה הציאנורית, בבריכה שמשתמשים בה בחומצה לייצוב הכלור, יהיה בין 30 ל־50 מיליגרם לליטר (להלן – מג״ל); (5) מידת החום של המים בבריכה, בעומק של 30 סנטימטרים מתחת לפני המים, לא תעלה על 30 מעלות צלסיוס אלא אם כן אישר המנהל טמפרטורה אחרת. (ג) בעל בריכה יבצע את הבדיקות הנחוצות לבדיקת התאמת איכות המים לדרישות המפורטות בתקנות משנה (א) ו־(ב), במעבדה מוכרת, בשיטות שנקבעו בספר, לפחות פעם בחודש, ובחודשים יולי ואוגוסט פעמיים בחודש; המנהל רשאי לקבוע תדירות בדיקות שונה לבריכה שהתנאים בה מחייבים זאת לדעתו. (ד) דיגום מי הבריכה לצורך בדיקתם ייעשה, בין השעות 10.00 עד 16.00, בידי אדם שעבר הדרכה שאישר המנהל לדוגמי מי בריכה, ואשר השתתף בהשתלמויות תקופתיות במתכונת שאישר המנהל אחת לחמש שנים לפחות. (ה) בעל הבריכה יעביר למנהל את תוצאות הבדיקות תוך שבוע מיום ביצוען. (ו) המנהל רשאי להורות על אופן נטילת הדגימות ועל ביצוע בדיקות מים נוספות במעבדה מוכרת, לגילוי חיידקים המהווים מדדי זיהום, חיידקים פתוגניים או חומרים אחרים המזיקים לבריאות. (ז) נמצאו חיידקים או חומרים אחרים שעלולים להזיק לבריאות, רשאי המנהל להורות לבעל הבריכה, בדרך שיגרה או למטרה מיוחדת, לנקוט אמצעים הדרושים למניעת הימצאות החיידקים או החומרים. (ח) ראה המנהל שמי הבריכה מסכנים את בריאות המתרחצים, רשאי הוא לדרוש הרקת הבריכה מהמים או מניעת הרחצה בבריכה, עד החזרת איכות המים לדרישת תקנות אלה.