(א) על אף האמור בתקנה 30, נפטר בעל העסק, יראו את מי שהעסק מתנהל בידיו כבעל רישיון או היתר כדין עד להנפקת רישיון או היתר חדש כאמור בתקנת משנה (ב), בהתקיים תנאים אלה: (1) העסק ממשיך להתנהל בידי בן זוגו, הוריו או צאצאיו של הנפטר; (2) מי שהעסק מתנהל בידיו כאמור בפסקה (1) הודיע על הפטירה לרשות הרישוי, הגיש לה בקשה לקבלת רישיון או היתר לפי טופס 2 שבתוספת וצירף אליה תעודת פטירה ומסמכים המעידים על קרבה משפחתית לנפטר, והכול בתוך 90 ימים מיום הפטירה; לבקשה לפי פסקה זו לא יידרש המבקש לצרף מסמכים שיש לצרפם לבקשה לפי תקנות אלה. (ב) רשות הרישוי תיתן רישיון או היתר חדש על שם מי שהעסק מתנהל בידיו כאמור בתקנת משנה (א)(1), שתוקפו יהיה עד למועד שבו היה פג תוקפו אלמלא נפטר בעל העסק. (ג) ניתן רישיון או היתר לפי תקנת משנה (ב) ולאחר מכן הוגשה לרשות הרישוי בקשה לרישיון או להיתר בידי יורש של עסקו של הנפטר לפי צו ירושה או צו קיום צוואה (בתקנה זו – יורש), תבטל רשות הרישוי את הרישיון או ההיתר שנתנה, ותיתן רישיון או היתר ליורש; לבקשה לפי תקנה זו לא יידרש המבקש לצרף מסמכים שיש לצרפם לבקשה לפי תקנות אלה. (ד) הודיע בן משפחה כאמור בתקנת משנה (א) כי העסק יתנהל בידי אדם אחר, יחולו הוראות תקנה 31 או 32 לפי העניין. (ה) אין במתן רישיון או היתר לפי תקנה זו משום קביעה של זכויות בעסק שבעליו נפטר.