(א) לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוגשה לה הצהרה כאמור בסעיף 26א, תעשה רשות הרישוי אחת מאלה לפי העניין: (1) תיתן לבעל העסק רישיון ותקבע את תנאי הרישיון; (2) תודיע לבעל הרישיון על סירוב לתת רישיון ואת הנימוקים לסירוב לפי טופס 4 שבתוספת; (3) תיתן לבעל העסק היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם; (4) תודיע לבעל העסק על תנאים מוקדמים שעליו למלא לקבלת היתר זמני או רישיון לפי טופס 4 שבתוספת. (א1) לא תסרב רשות הרישוי לתת היתר זמני רק בשל כך שנותן אישור לא השיב בתוך המועד הקבוע כאמור בתקנה 27(ב), ובמקרה כאמור תיתן לבעל העסק היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם (ב) לא הודיעה רשות הרישוי על החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), יראו את בעל העסק כמי שיש לו היתר זמני כל עוד לא פעלה רשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (א). (ג) בחידוש רישיון לפי תקנות 26 עד 28, אם לא התקיימו הנסיבות המפורטות בתקנה 27(ב), או בתקנות משנה (א1) או (ב), לא תיתן רשות הרישוי רישיון או היתר זמני לפי התקנות האמורות לעסק הטעון את אישורו של נותן אישור, אלא לאחר שנותן האישור נתן את אישורו לרישיון או להיתר הזמני ובהתאם לתנאיו; אין באמור כדי לפגוע בסמכות רשות הרישוי – (1) לסרב לתת רישיון או היתר זמני, למעט במקרה כאמור בתקנת משנה (א1); (2) לקבוע תנאים מוקדמים או תנאים ברישיון או היתר זמני, נוסף על תנאים שקבע נותן אישור.