(א) חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה: (1) כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים; (2) כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן. (ב) בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה – (1) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) – צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם; (2) לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) – צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.