(א) תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא – (1) לאדם פלוני – במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר; (2) לפירמה שעליה חלה פקודת השותפויות – במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר; (3) לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה פקודת החברות או אגודה שיתופית שחלה עליה פקודת האגודות השיתופיות – בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה. (ב) תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל ”תופש המפעל“, לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים. (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.