תוספת שנייה, חלק ז׳, 7.40.00תכנון ובנייהחקיקהמקור ראשוני

(א) האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המקסימלי. (ב) בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג/סמ״ר. (ד) שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין. (ה) שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

תחולה: דפורמציות אפקיות
מה שהמאגר חילץ מהמקור

ערכים מספריים

top_drift_max≤ 0.00051/2000 מגובה הבנין
interstorey_drift_max≤ 0.0011/1000 מגובה הקומה שבין שתי התקרות
rock_stress_exemption> 8ק״ג/סמ״רמעליו אין צורך להביא בחשבון שקיעה אלסטית

חריגים

  • בנין המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג לסנטימטר מרובע — אין צורך להביא בחשבון שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית
סעיף
תוספת שנייה, חלק ז׳, 7.40.00
רשות
תכנון ובנייה
בתוקף מ־
1970
מעקב אחר המקור
נבדק לאחרונה 2026-10-28 · ללא שינוי
מהימנות
מקור ראשוני
מזהה קבוע
/u/u-pb01g-deformations
בדיקה מול הדפוס
הושווה להעתק (ויקיטקסט) — לא לפרסום הרשמי · שיעור הטעויות שנמדד
ציטוט
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, תוספת שנייה, חלק ז׳, 7.40.00 — נורמות (NORMOT), https://normot.co.il/u/u-pb01g-deformations (נבדק 24.10.2026) · מוזמנים לצטט עם קישור