(א) במקלט ק2 תת־קרקעי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) מעל תקרת המפלס התת קרקעי של המקלט; (2) על פני השכב״ל, לכל שטחה, יוצק משטח בטון מזוין בעובי שלא יפחת מ־20 ס״מ, שיכלול שתי רשתות זיון בעלות מוטות בקוטר מזערי של 8 מ״מ, או בשתי רשתות עיגון בקוטר שלא יפחת מ־6.5 מ״מ; המרווחים בין צירי מוטות הזיון לא יעלו על 15 ס״מ, בכל כיוון. (3) שכב״ל ומשטח הבטון המזויין שמעליה יבלטו ב־1 מטר מעבר לקירות החיצוניים של המקלט, מכל הצדדים. (ב) במקלט ק2 דו־מפלסי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן: (1) מעל תקרת המפלס התת־קרקעי של המקלט, לרבות האזור שמעליו קיים מפלס על־קרקעי; (2) על פני שכב״ל לכל שטחה יוצק משטח בטון מזויין כמפורט בתקנת משנה (א)(2). (ג) תקרת המקלט וקירותיו ייעטפו על ידי שכבות המורכבות מחומרי איטום לפי מפרטי איטום שאישרה רשות מוסמכת, בטרם תונח השכב״ל מעל תקרת המקלט או סביב קירותיו. (2) בין השכב״ל לבין קירות המקלט ותקרתו תפריד שכבה רצופה של לוחות העשוים פוליסטירן מוקצף קשיח בעובי 5 ס״מ או מחומר אחר בעלות תכונות דומות, המודבקים או מונחים על שכבות האיטום להגנה על שלמותן. (ד) על פני משטח הבטון הנמצא מעל השכב״ל ניתן לפזר שכבת אדמה חקלאית בעובי לפי הצורך, ובלבד שתובטח אי חדירת מים לתוך השכב״ל ויובטח ניקוז השטח.