(א) העומסים אשר יובאו בחשבון בעת תכנון שלד המקלט יהיו כמפורט להלן: (1) העומסים הקבועים הפועלים על מקלטים קדמיים יכללו עומסי שכב״ל ושכפ״ץ גם אם לפי תקנות אלה השכב״ל והשכפ״צ יותקנו רק במועד מאוחר יותר. (2) העומסים הקבועים המשתנים (לרבות העומסים השימושיים) והעומסים האקראיים יקבעו בהתאם לת״י 109, ת״י 412, ת״י 413 ו־ת״י 940. (3) העומס האופייני השימושי הפועל על רצפות ותקרות הביניים של המקלט לא יפחת מ־4 קילו־ניוטון למ״ר. (4) בדיקת שילוב עומסים בתכנון שלד המקלט תבוצע כמפורט להלן: (א) שילוב עומסים בסיסי הכולל את העומסים הקבועים והעומסים המשתנים; עומסים אלה יוכפלו במקדמי הבטיחות החלקיים המתאימים כמפורט בת״י 416; (ב) שילוב עומסים אקראי הכולל עומסים קבועים, עומסים משתנים ועומסים נוספים כמפורט בתקנה 72; בשילוב זה יהיה הערך המרבי של מקדמי הבטיחות החלקיים (השפעה מחמירה) לכל סוגי העומסים שווה ל־1; (ג) את כל עומסי התכן בשילובים האקראיים יש להכפיל במקדם התנהגות למקלטים ע n3 כמפורט בחלק ג׳ לתוספת הראשונה. (5) בתכנון שלד המקלט יובא בחשבון עומס המים הפועל על המקלט כתוצאה מבדיקת איטום המקלט כאמור בתקנה 134. (ב) אישרה רשות מוסמכת שילוב קורות או עמודים בשלד המקלט, ייקבעו העומסים הפועלים על רכיבים אלה בנוסף לעומסים המועברים אליהם מחלקי מבנה אחרים שמחוץ למקלט, כמפורט להלן: (1) תכנון הקורות יהיה למצבי עמיסה מסוכנים; העומס המרבי על הקורה יחושב על ידי הכפלת הריאקציה המרבית מהתקרה במקדם התנהגות שערכו 1.5; העומס המזערי על הקורה יהיה הריאקציה המזערית מהתקרה; (2) העומס המרבי על עמודים התומכים קורות יהיה הריאקציה המרבית מהקורה; (3) במקרה של תקרה ללא קורות, הנתמכת על ידי עמודים, יחושבו העומסים על העמודים לפי הריאקציה המרבית מהתקרה, מוכפלת במקדם התנהגות שערכו 2.