(א) בתכנון המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות יתקיימו עקרונות יסוד אלה: (1) המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות ייבנה בטון מזוין כמבנה דמוי תיבה, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו; (2) רצפת המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות, קירותיו ותקרתו יהיו מישוריים; (3) יציבות המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות תובטח מפני כוחות אופקיים הנובעים מרוח, רעידות אדמה וכיוצא באלה, לפי דרישות התקנים הישראליים הישימים; (4) מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות יהיה אטום; (5) תכנון שלד המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות ייעשה לפי ת״י 466, והתקנים המוזכרים בו. (ב) מרחבים מוגנים ייעודיים במוסד בריאות, שאינם באותה קומה, ימוקמו זה מעל זה כך שיהוו מגדלים מוגנים לכל גובה הבניין; 70% לפחות מהיקפם של קירות המרחבים המוגנים הייעודיים במוסד בריאות יגיעו עד היסודות כקירות רציפים. (ג) במרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות ששטחו עולה על 90 מטרים רבועים תובטח מניעת התמוטטות מעטפת המרחב המוגן גם במקרה של פגיעה ברכיב שלד נושא כגון עמוד או קורה. (ד) העובי המזערי של חלקי מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות יהיה כאמור בתקנה 290. (ה) אם שטחו של מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות עולה על 800 מטרים רבועים – יחולק המרחב הייעודי לתת־אזורים ששטח כל אחד מהם אינו עולה על 500 מטרים רבועים, באמצעות קירות בטון פנימיים בעובי 20 סנטימטרים; בקירות בטון כאמור, אפשר שיהיו, פתחים לצורך מעבר בני אדם ומערכות. (ו) מחיצות פנימיות בתחום המרחב המוגן הייעודי במוסד בריאות ייבנו מלוחות גבס או מבטון או בשיטה אחרת שאישרה לעניין זה רשות מוסמכת ובלבד שלא תאשר בניית קירות מבלוקים. (ז) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטייה מהוראות סעיפים קטנים (א)(1) ו־(2), (ב) ו־(ה), אולם הרשות המוסמכת תאשר סטייה מהאמור בתקנת משנה (ב) רק אם נחה דעתה כי מבנה המרחבים המוגנים מובטח מפני התמוטטות במקרה של הרס של אחד הרכיבים הנושאים הראשיים הבודדים כגון עמוד או קורה שבין המרחב המוגן לבין היסוד.