(א) הקוטר המזערי של מוטות הזיון הבודדים, לכל סוגי הפלדה, למעט פלדה מעורגלת חלקה, לא יפחת מ־8 מ״מ. (ב) הקוטר המזערי של מוטות הזיון הבודדים, העשויים מפלדה מעורגלת חלקה, לא יפחת מ־10 מ״מ. (ג) הקוטר המזערי של המוטות ברשתות עיגון עבור כל סוגי הפלדה, למעט מוטות פלדה מעורגלים חלקים, לא יפחת מ־6.5 מ״מ. (ד) מנת הזיון המזערי לא תפחת מדרישות ת״י 466. (ה) הזיון בכל הקירות, לרבות קירות היקפיים בתחום הקומה המפולשת, בתקרה העליונה וברצפה התחתונה של המרחבים המוגנים הקומתיים ייעשה בשתי רשתות משובצות ריבועיות כאשר ברשת הפנימית המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, יהיה 10 סנטימטרים וברשת החיצונית – 20 סנטימטרים. (ו) הזיון בכל תקרות הביניים שבין המרחבים המוגנים הקומתיים ייעשה בשתי רשתות משובצות ריבועיות (רשת עליונה ורשת תחתונה), כאשר בכל רשת המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, יהיה 20 סנטימטרים. (ז) שתי רשתות זיון יחוברו במירווחים שאינם עולים על 60 סנטימטרים בכל כיוון, על ידי חישוקי פלדה בקוטר 6 מ״מ, החובקים את מוטות הזיון של הרשתות בצמתים. (ח) אורכי העיגון והחפייה של מוטות הזיון ייקבעו על פי הנחיות ת״י 466. (ח1) שטחי הזיון המזערי באזורים הלחוצים באלמנטים בכפיפה יהיו מחצית משטחי הזיון המתוח באותו אזור. (ט) בכל חלקי המרחב המוגן הקומתי יהיה עובי כיסוי הבטון של מוטות הזיון ברשתות הפנימיות 2 סנטימטרים; ברשתות החיצוניות ייקבע עובי כיסוי הבטון בהתאם לת״י 466. (י) בצדי פתחים יש להניח מוטות זיון כמפורט בחלק ג׳ בתוספת הרביעית.