(א) בתכנון המרחב המוגן הקומתי יתקיימו עקרונות יסוד אלה: (1) המרחב המוגן הקומתי ייבנה בטון מזוין כמבנה דמוי תיבה, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ללא קורות ועמודים; (2) רצפת המרחב המוגן הקומתי, קירותיו ותקרתו יהיו מישוריים; (3) קירות המרחבים המוגנים הקומתיים יהיו רציפים לכל גובה הבנין, ליצירת מגדל מוגן; (4) יציבות המגדל המוגן של המרחבים המוגנים הקומתיים תובטח מפני כוחות אופקיים הנובעים מרוח, רעידות אדמה וכיוצא באלה, לפי דרישות התקנים הישראליים הישימים; (5) כאשר המגדל המוגן, כמשמעותו בתקנה 174, מבוסס על יסודות בודדים או על כלונסאות יש להבטיח את יציבותו של המגדל אף למקרה שאחד היסודות או הכלונסאות יצא מכלל שימוש; (6) המרחב המוגן הקומתי יהיה אטום. (ב) רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהעקרונות שפורטו בתקנת משנה (א), כולם או מקצתם. (ג) העובי המזערי של חלקי המרחב המוגן הקומתי יהיו כאמור בתקנה 181. (ד) תכנון שלד המרחב המוגן הקומתי ייעשה בהתאם לת״י 466 ולתקנים הנזכרים בו, ללא תוספת עומסים מיוחדים כלשהם.