(א) באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 יותקן פס PA כמתואר באיורים מס׳ 9 ו־10 שבתוספת הראשונה; הפס יותקן באתר או קרוב ככל האפשר לאתר בתעלת אספקה כמפורט בתקנה 24 או בתיבת ביניים כמפורט בתקנה 22 או בלוח האתר; לכל אתר רפואי מקבוצה 2 יותקן פס משלו. (ב) הפס יהיה עשוי נחושת בחתך 6×4 מ״מ לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ״ר לפחות; הגישור כאמור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד. (ג) קיימים בחדרים שונים מכשירי בדיקה ומעקב המשולבים באופן חשמלי בתפקודם הרפואי, יגושרו מערכות השוואת הפוטנציאלים המקומיות הנוספות (PA) של חדרים אלה באמצעות מוליכים מבודדים בחתך 16 ממ״ר לפחות. (ד) אל פס PA יחוברו, באמצעות מוליכי PA כנדרש בתקנה 21, כל פריטי הציוד שלהלן: (1) סיכוך חשמלי המשמש להגנה בפני הפרעות חשמליות כנדרש בתוספת הרביעית; (2) רצפה מוליכה חשמל סטטי כמפורט בתוספת החמישית, תוך שמירה על ערכי ההתנגדות כנדרש בתקנה 29(ב); (3) שולחן ניתוח ותאורת שולחן ניתוח; (4) מכשירים רפואיים חשמליים; (5) מכשירים חשמליים לא רפואיים המותקנים, דרך קבע, בגובה הנמוך מ־2.5 מטרים מהרצפה; (6) חלקי מבנה מתכתיים ששטחם הנגיש עולה על 100 סמ״ר; ואולם אין צורך לחבר לפס PA גופי מתכת שההתנגדות בינם לבין ההארקה עולה על 2.5 מגה אוהם או המצויים מעבר לסביבת המטופל באתרים מקבוצה 1 או בחדרי דיאליזה ואנדוסקופיה; (7) צינורות מתכתיים; (8) בתי מחבר PA יחוברו לפס PA או לפס משותף PA/PE כנדרש בתקנה משנה (ה) ובתקנה 21(ג). (ה) באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו־2 יותקנו, בקרבת מיטת המטופל, בתי מחבר PA המיועדים לחיבור מכשירי חשמל מיטלטלים או חלקי מתכת מיטלטלים לא חשמליים, לרבות מיטת המטופל. (ו) כמות בתי המחבר PA כאמור תהיה: (1) באתרים רפואיים מקבוצה 1 – אחד לכל מיטה לפחות; (2) באתרים רפואיים מקבוצה 2 – מחצית מספר בתי התקע ועוד אחד לכל מיטה לפחות.