המתכננים ומוסדות התכנון ישקלו גם את השיקולים הבאים : (1) קיומן של הוראות העוסקות בעיצוב המרחב הציבורי, קובעות הנחיות לגבי אופיים של השטחים השונים הכלולים בו, ומבטיחות עיצוב הולם ועירוב שימושים ציבוריים. (2) אופן הפרישה של המרחבים הציבוריים המוצעים בתכנית - מדרכות, ככרות, גינות, פארקים וכיו"ב - לרבות השתלבותם אלה באלה והשתלבותם במערך המרחבים הציבוריים מחוץ לתכנית. (3) התאמתו של המרחב הציבורי למגוון רחב ביותר של שימושים, לרבות פנאי ונופש, מפגשים אקראיים, התארגנויות ציבוריות, פעילויות חברתיות ותרבותיות, אירועים זמניים ומעבר בטוח. (4) הצורך לקבע בתכנית מנגנונים שיבטיחו כי ניתן יהיה לקיים במרחב הציבורי את כל השימושים שראוי כי יתקיימו בו, לרבות הפרדה בין תנועה ממונעת לבין הולכי רגל ; קביעת זיקות הנאה וזיקות מעבר ; הנגשה ; עיצוב מוקפד ומותאם ; הצללה ; והוראות המקבעות את זכותו של הציבור להשתמש במרחב הציבורי לכל צורך ובכל זמן.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, לפי תמ"א 35/1 (שינוי מס' 1 לתמ"א 35), מסמך מס' 1 - שיקולים בתכנון עירוני, המרחב הציבורי.