מוסד תכנון רשאי לאשר בתכנית בשטח המוגן את השימושים המפורטים להלן, הנדרשים במישרין לשמירה על השטח ואמצעים מינימליים לחשיפה מבוקרת : 4.2.1.1. שילוט, אמצעי ביטחון, בטיחות, הגבלת מעבר וכיבוי אש, לרבות גידור ומעקות. 4.2.1.2. מצפורים ומגדלי תצפית. 4.2.1.3. שימור, שיקום ושחזור עתיקות ומבנים היסטוריים והשמשתם לציבור המבקרים, לרבות באמצעות סככות, תמיכות ומבנים לקירוי. 4.2.1.4. שבילים, גשרונים וכן מתקנים להנגשה לאנשים עם מוגבלויות. 4.2.1.5. מתקנים לצורכי מחקר וניטור. 4.2.1.6. בינוי בהיקף מצומצם למטרות מידע, הכוונה, תפעול, מתן עזרה ראשונה, מזנון וגביית דמי כניסה. 4.2.1.7. מתקנים לאחזקת בתי גידול וכן מבנים ומתקנים לגידול חיות בר בעיקר לשם רבייה, אישוש והשבה לטבע. 4.2.1.8. מתקני מרעה, לרבות גידור, מנע בקר, מכלאות פתוחות, שקתות ואבוסים. 4.2.1.9. חניון מטיילים, סככות צל, שטחי חנייה ושירותים ציבוריים. 4.2.1.10. מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות, הנדרשים במישרין לצרכי השטח המוגן, יוקמו בהתאם להוראות פרק 'מתקנים פוטו-וולטאים'. בנוסף, ניתן לאשר הצבת מתקנים בודדים לצרכי תאורת חירום או הפעלת מתקני ניטור. 4.2.1.11. שיקום טרסות, בוסתנים ומתקני השקייה עתיקים. 4.2.1.12. פעולות לניהול נגר ושימור קרקע.