סעיף הגמישות אינו בא לקבוע מרחקים חדשים, קטנים מאלו הקבועים בתקנות, אלא לאפשר התחשבות נקודתית במקרים שבהם קיימות סיבות תכנוניות רלוונטיות – ולא כהקלות לכל דורש. דוגמה לשימוש ראוי בגמישות: א. אזור שבו בעקבות הטופוגרפיה המקומית קיימים שיפועים אורכיים חריגים (יותר מ־8%) לאורך קטע ארוך; כלומר באזורים שבהם הליכה רגלית אינה סבירה לכלל האוכלוסייה במרחקים הקבועים בתקנות לאזורי א' ו־ב'. ב. אזור שבו קיים מכשול פיזי לתנועת הולכי רגל, כך שמסלול ההליכה בפועל ארוך באופן משמעותי מהטווח האווירי. מכשול פיזי יכול להיות מסילת רכבת או כביש מהיר המונעים חציית הולכי רגל מלבד במעברים מוגדרים המאריכים את מסלול ההליכה.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, לפי הנחיות מינהל התכנון לתקנות החניה — להקטנת תחום אזור א' ואזור ב' ביישוב עם מתע"ן.