בעת קביעת המספר מתוך הטווח, מומלץ לשקול את כל השיקולים להלן: א. ייעוד מגורים – אופי השכונה והרמה החברתית־כלכלית (סוציו־אקונומית) שאליה מכוון הפרויקט (לבחינת רמת המינוע), מרכזיות השכונה וקרבתה למוקדי תעסוקה גדולים (בית חולים, אוניברסיטה וכו'). ב. רמת השירות הקיימת והמתוכננת של תחבורה ציבורית באזור. ג. טופוגרפיה מקומית ובסביבה. לעיתים, שימוש נכון בטופוגרפיה יכול להוזיל את עלויות בניית החניה. כמו כן, לטופוגרפיה באזור חשיבות בנגישות ממגורים לתחבורה ציבורית. ה. עודף / מחסור בחניה ציבורית באזור. מומלץ לבחון אם קיימת חניה ציבורית קבועה, להבדיל מחניה ציבורית זמנית המוסדרת על מגרש הנושא זכויות בנייה ומיועד לבנייה עתידית. ו. השפעת יצירת מצוקת חניה בפרויקט מסוים על הסביבה הקיימת.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, לפי הנחיות מינהל התכנון לתקנות החניה — לשימושים שהתקנות קובעות להם מספר טווח.