קיימים בישראל אתרים טבעיים תת קרקעיים בשימוש ע"י האדם. חלק מהאתרים פתוחים לעובדים בלבד (לדוגמה מכרות, מנהרות, תשתיות שונות), חלק פתוחים לציבור בלבד (לדוגמה מערות לטיולים), וחלק לציבור ולעובדים ביחד (לדוגמה אתרים ארכיאולוגיים). באתרים אלו לא ניתן לפקח על הראדון באמצעות רמת הפעולה, כמו עבור הציבור במגורים או עבור העובדים במקומות עבודה רגילים, מהסיבות הבאות : 1. ריכוז הראדון יכול להיות הרבה יותר גבוה כמו במבנים, מצד אחד בגלל זרימת הראדון ישירות מקרקע טבעית, בצד השני בגלל שהם בדרך כלל פחות מאווררים. 2. ריכוז הראדון יכול להשתנות באופן משמעותי מעונה לעונה, מיום ליום בגלל שינוי מזג האוויר, באותו יום בגלל שינוי לחץ אוויר בין יום ללילה או בגלל סגירת האתר אחרי שעות ביקור או עבודה. בדרך כלל ריכוז הראדון הינו יותר גבוה בחורף, עולה בשעות הלילה ויורד בשעות היום ועולה כאשר סוגרים את האתר, לדוגמה בלילה, בסופי שבוע או בחגים. 3. שהיית האדם באתר הינה בדרך כלל במשך היום ולזמן יחסית קצר, מספר שעות במקרה של עובדים ויותר קצר במקרה של מבקרים.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, באתרים טבעיים תת קרקעיים בשימוש ע"י האדם (מכרות, מנהרות, מערות, אתרים ארכיאולוגיים), לעניין אי-החלת רמת הפעולה על הפיקוח על הראדון.