כאשר מגיעה הבקשה באחד משני המצבים, נפעל כך : - שלב א – בדיקת תוכניות תקפות – ראשית, נבדוק את הדרישות הסביבתיות בתוכניות כפי שהועברו מהמידענים, ונזהה בהן את הסוגיות הסביבתיות הדורשות טיפול. הוראות התוכנית יכולות להיות דרישות תכנוניות שצריך לוודא את ביצוען או דרישות תהליכיות שצריך לדרוש את בדיקתן. בחלק מהמקרים, התוכנית כבר קבעה מהן המטלות הללו ובאיזה שלב ברישוי ו/או בביצוע נדרש לעשותן. במקרים האלה ניצמד לתוכנית וניעזר באוגדן ההנחיות לחידוד המטלות. במקרים שהתוכנית לא קבעה, נפעל לפי שלב ב'. - שלב ב' – בחינת מיקום הבקשה במרחב (סביבה חופית, חשד לקרקע מזוהמת, מרחק הפרדה מחומרים מסוכנים, שטחים מוגנים וכו') – לדוגמה, אם הבקשה נמצאת באזור בעל פוטנציאל לקרקעות מזוהמות, אם הבקשה נמצאת בסביבה החופית ועוד. בכל אחת מהסוגיות הסביבתיות שנזהה, נפנה לפרק הרלוונטי באוגדן. - שלב ג – מאפייני הבקשה (יוצרת רעש? יוצרת קרינה? יוצרת זיהום אוויר? מייצרת שפכי תעשייה? בנייה חדשה? תוספת בנייה? כוללת אלמנט שעלול להיות מטרד סביבתי כגון גנרטור חירום ; כוללת אלמנט לשיפור איכות הסביבה כגון מתקן לייצור אנרגייה מתחדשת וכו') – לדוגמה, הריסת מבנים, הקמת מפעל, אם הבקשה כוללת חומרים מסוכנים, אם הבקשה עלולה לייצר זיהום אוויר. גם בשלב ג', בכל אחת מהסוגיות הסביבתיות שנזהה, נפנה לפרק הרלוונטי במסמך זה.
תחולה: בקשות להיתר בכל מרחבי התכנון בארץ, לפי אוגדן הדרישות הסביבתיות לשלבי רישוי הבנייה של המשרד להגנת הסביבה (הנח-6), לעניין שלבי הטיפול בבקשה שהגיעה להתייחסות המשרד: בדיקת תוכניות תקפות, בחינת מיקום הבקשה במרחב ומאפייני הבקשה.