בתקנות אלה – ”אבזר“ – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית; ”ארון חלוקה“ – לוח המוזן ישירות מרשת חלוקה במתח נמוך או ישירות משנאי ומותקן בשטח המיועד לצורכי ציבור בתכנית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, הכולל קווי חלוקה היוצאים ממנו להזנת מיתקן חשמלי; ”בידוד בסיסי“ – בידוד של מוליך או ציוד המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי; ”בידוד כפול“ – בידוד הכולל בידוד בסיסי ובידוד נוסף; ”בידוד מוגבר“ – בידוד יחיד של מוליך או ציוד המספק דרגת הגנה בפני הלם חשמלי שוות ערך לבידוד כפול; ”הדק“ – אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני בין מוליך לבין מכשיר כהגדרתו בתקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1,000 וולט), התשמ״ה–1984; ”המנהל“ – מנהל עניני החשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק; ”הפעלה ראשונה“ – חיבור לראשונה של מתח ללוח, בחלקו או בשלמותו, לצורך הפעלתו הסדירה לאחר השלמתו או שינוי יסודי בו; ”זינה צפה“ – זינה ללא הארקת שיטה (IT)*; ”זרם יתר“ – זרם העולה, מסיבה כלשהי, על הזרם הנומינלי; ”זרם נומינלי“ – הזרם אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי; ”זרם קצר“ – זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר; ”חי“ – מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס; ”חשמלאי“ – בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק; ”כושר ניתוק“ – הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל לנתק מבלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה ומבלי שהמבטח עצמו יינזק; ”לוח“ – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולפיקוח; בית תקע ומפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב כלוח; ”לוח משנה“ – לוח הניזון מלוח אחר; ”לוח ראשי“ – לוח הניזון במישרין ממקור האספקה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו; ”מבטח“ – אבזר מסוג נתיך או מפסק אוטומטי לניתוק אוטומטי של זרם יתר במיתקן; ”מבטח ראשי“ – מבטח המיועד להגנת המיתקן בשלמותו; ”מוליך“ – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי, עשוי תיל בודד או תילים אחדים שזורים ביחד, חשוף או מבודד; ”מוליך אפס (N)“* – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה; ”מוליך הארקה (PE)“* – מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה אל אלקטרודת ההארקה, במישרין או באמצעות פס השוואת הפוטנציאלים; ”מוליך הגנה“ – מוליך המחבר בין גופי מתכת של ציוד מסוג I במיתקן המוגן בשיטה צפה (IT); ”מיתקן“ – מיתקן חשמלי המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן; ”מיתקן ביתי“ – מיתקן דירתי או מיתקן במבנה המיועד למסחר או למשרדים, או דומה להם; ”מיתקן דירתי“ (Residential Installation) – מיתקן במבנה או בחלק ממנו, המיועד לשמש למגורי אדם או שתנאי השימוש בו דומים לאלה של דירת מגורים; ”מסד“ – מבנה שעליו מורכב הציוד של הלוח; ”מעבר“ – מקום המשמש לתנועה חופשית של בני אדם; ”מעגל“ – מוליכים אחדים מותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף; ”מעגל סופי“ – מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע; ”מפסק“ – אבזר למיתוג זרם עד לערכו הנומינלי; ”מפסק אוטומטי“ – מפסק בעל מנגנון אוטומטי לניתוק מעגל במקרה של זרם יתר; ”מפסק אוטומטי זעיר“ – מפסק אוטומטי לפי תקן ישראלי ת״י 745, שדינו לענין תקנות אלה כדין נתיך; ”מפסק מגן“ – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה; ”מפסק ראשי“ – מפסק המיועד למיתוג מיתקן בשלמותו; ”נתיך“ – מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך; ”סוג אספקה“ – אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת, מקור אספקה נפרד, דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה; ”סוג I“ – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד; ”סוג II“ – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר; ”פס“ – התקן, חשוף או מבודד, המיועד לחיבור מוליכים; ”ציוד“ – אבזרים ומכשירים המהווים חלק ממיתקן; ”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות, המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ואויר מזוהם מחדרי שירות ומחדרים אחרים בבנין; ”צרכן“ – בעל המיתקן או המחזיק בו; ”קצר“ – חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות, שבמצב תקין קיים ביניהן הפרש פוטנציאלים; ”שדה“ – חלק של לוח אשר ניתן לטיפול תחזוקתי בלא לחייב, דרך כלל, הפסקת חלקי לוח סמוכים; ”תקן“ – תקן ישראלי, שנקבע לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953, ובהעדר תקן כאמור – תקן או מיפרט כפי שהורה המנהל למקרה או לסוג של מקרים. * הכינוי המקובל בתקנים של הנציבות הבין־לאומית לאלקטרוטכניקה (I.E.C.‎).