(א) רשות הבריאות לא תיתן היתר לפי תקנה 7(ב)(4) אלא אם כן מחזיק הקידוח הגיש את כל אלה: (1) בקשה מנומקת בכתב לקבלת היתר שנתמכת בחוות דעת של מומחה מקצועי בתחום שנדון בבקשה; חוות דעת כאמור תכלול, בין השאר, בחינת חלופות מיקום אחר לקידוח, וכן, חלופות לפעילויות המותרות לפי תקנה 7(ב)(4); (2) תכנית מיתקן ההתפלה ואופן ביצועה; (3) תכנית ניטור של איכות מי הקידוח והמים המסופקים. (ב) רשות הבריאות תתנה את מתן ההיתר האמור בתקנת משנה (א), בכך שאחת לשנה המחזיק בקידוחיגיש לה עד ליום הראשון של אפריל של כל שנה, את שני אלה: (1) סקר לגילוי הגורמים לזיהום מי הקידוח או העלולים לגרום לזיהום מי הקידוח, המתייחס לאזורי המגן של הקידוח ולשטח המשתרע 100 מטרים מהרדיוס של אזור מגן ג׳, תוך סימון אזורי המגן של הקידוח; (2) תוצאות של הניטור לפי התכנית כאמור בתקנת משנה (א)(3). (ג) קרתה תקלה העלולה לגרום לזיהום מי הקידוח, יראו את הקידוח כפסול מלשמש מקור מי שתייה עד לסילוק הגורם לזיהום וקבלת אישור רשות הבריאות. (ד) רשות הבריאות רשאית להתנות מתן היתר מסוים הניתן לפי תקנה 7(ב)(4) בתנאים נוספים על אלה שבתקנת משנה (ב), לרבות ביצוע טיפולים נוסף על התפלת המים לצורך אבטחת איכות המים.