(א) בחומר נפץ יוטענו רק אותם קדחים שעומדים לפוצצם בבת אחת, אלא אם כן המרחק בין כלל הקדחים שעומדים לפוצץ לבין אלה אשר נטענו בחומרי נפץ מספיק כדי להבטיח מפני פיצוץ סימפתטי וגרימת נזקים בקדחים או נזקים אחרים. (ב) לא יטענו בחומר נפץ קדח שאין עומדים לפוצצו תוך זמן סביר.