בתקנות אלה – ”איור“ – מטען חומר נפץ שפיצוצו החטיא, בין בתוך קדח ובין שלא בתוכו; ”אנ־פו“ – תערובת של חנקת אמוניום מסוג מיוחד עם דלק נוזלי, בדרך כלל סולר, ביחס מסויים; ”בוסטר“ – תרמיל חומר נפץ מתאם שהוכנס אליו נפץ או חובר אליו פתיל רועם והמיועד להפעיל חומר נפץ שאינו רגיש לנפץ; ”גורר“ ו”גרור“ – כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961; ”היתר“ – היתר מאת מפקח עבודה אזורי לקניה, העברה, הובלה או אחסון של חומרי נפץ או לשימוש בהם, לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה; ”חומר נפץ“ – כהגדרתו בחוק, למעט זיקוקין די־נור; ”חנקת אמוניום“ – (אמוניום ניטרט) – חומר מחמצן שנוסחתו הכימית NH 4 NO 3 ; ”מחסן“ – מחסן קבוע, מחסן זמני או מחסן נייד; ”מחסן זמני“ – מבנה לאחסנת חומרי נפץ לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים ושהוקם לפי הוראות חלק ב׳ בתוספת השניה; ”מחסן מאושר“ – מחסן שאישר מפקח עבודה אזורי לפי תקנה 39; ”מחסן נייד“ – מחסן לאחסנת חומרי נפץ שהוא רכב מנועי או שנבנה על רכב מנועי, ושנתקיימו בו הוראות חלק ג׳ בתוספת השניה והוראות כל דין אחר הנוגעות לרכב מנועי ובהתאם לתנאים שבהיתר; ”מחסן קבוע“ – מבנה קבוע לאחסנת חומרי נפץ שנבנה לפי הוראות חלק א׳ של התוספת השניה; ”מכשיר פיצוץ“ – מכשיר מיוחד המשמש כמקור זרם לפיצוץ נפץ חשמלי, המחולל חשמל או פועל בעזרת סוללות חשמל; ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954, שנתמנו למפקחים לענין החוק; ”נפץ“ – אבזר המשמש להפעלת מטען חומר נפץ, לרבות נפץ רגיל, נפץ חשמלי, נפץ השהיה ונפץ השהיה לפתיל רועם ונפצים המופעלים באמצעים אחרים שאישר לשימוש מפקח עבודה אזורי; ”נפץ השהיה“ – נפץ חשמלי שתוכנן לפעול זמן קצוב לאחר הפעלתו, המכיל אלמנט השהיה המותקן בין אלמנט הצתת מטען הנפץ ובין חומר הנפץ שבנפץ; ”נפץ השהיה לפתיל רועם“ – נפץ לא חשמלי שתוכנן לפעול זמן קצוב לאחר הפעלתו על ידי פתיל רועם; ”נפץ חשמלי“ – נפץ המופעל על ידי זרם חשמל; ”נפץ רגיל“ – נפץ המופעל על ידי פתיל בטיחות; ”סוג“ – סוג חומרי נפץ כמשמעותו באכרזה על אישור חומרי נפץ; ”סיפון“ – שכבת חומר סתימה המפרידה לקטעים את עמוד חומר הנפץ בקדח; ”פיצוץ סימפתטי“ – התפוצצות מטען לא יזומה אגב פיצוץ מטען אחר; ”פעולת פיצוץ“ – כל הפעולות בחומרי נפץ ואבזריו המתבצעות בשטח פיצוץ, לרבות בדיקת השטח לאחר הפיצוץ; ”פתיל בטיחות“ – פתיל גמיש המשמש להפעלת נפץ רגיל שליבתו עשויה אבק שריפה שחור וכשמציתים אותו הוא בוער באופן רצוף ובקצב אחיד; ”פתיל רועם“ – פתיל גמיש שבליבתו מצוי חומר נפץ מרסק, וכשהוא מופעל עוצמתו מספקת להפעלת חומר נפץ או נפץ שעמו הוא נמצא במגע; ”צו הגרורים“ – צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1979; ”קדח“ – חלל שנקדח לשם טעינתו בחומרי נפץ; ”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה; ”רכב“, ”רכב ציבורי“ ו”רכב פרטי“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה; ”שטח בנוי“ – שטח שבו נמצאים מבנים או בנינים בתחום 300 מטרים משטח פיצוץ; ”שטח סכנה“ – שטח שיש בו סכנת פגיעה בנפש או ברכוש, עקב ביצוע הפיצוץ, כתוצאה מהעפת רגמות, מהדף אוויר או זעזועי קרקע; ”שטח פיצוץ“ – השטח שבו מבצעים פעולות פיצוץ לרבות 10 מטרים מכל צדדיו; ”שירות רפואי מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984; ”תחל“ (פריימר) – תרמיל חומר נפץ מתאים שהוכנס אליו נפץ או חובר אליו פתיל רועם; ”תיל“ – תיל הזנה או תיל חיבור; ”תיל הזנה“ – מוליך חשמלי מבודד המחבר בין תילי החיבור למכשיר הפיצוץ או למקור זרם חשמלי אחר; ”תיל חיבור“ – מוליך חשמלי מבודד המחבר בין תילי הנפצים החשמליים או בינם לבין תיל ההזנה.