(א) הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח׳, או הוגשה תלונה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה. (ב) לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שנים אלה: (1) משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור; (2) העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל. (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף קטן (א). (ד) על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). (ה) בסעיף זה, ”עובד ציבור“ – עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1958, או עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.