(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז, והתקיימו נסיבות שקבע הנציב, בנהלים, רשאי הוא, במקום למסור למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; נהלים לפי סעיף זה ייקבעו באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ויפורסמו באתר האינטרנט של הנציבות; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (2) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת, כאמור בסעיף 26ז, והוא מחזיק באישור של מורשה נגישות המתעד ומאשר את קיומן של הוראות הנגישות במקום ובשירות באופן שקבע הנציב, בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד העבודה או מי מטעמו, ולא חל שינוי במצב המקום או השירות ממועד מתן האישור לגבי אותה התאמת נגישות שלגביה נמצאה ההפרה, ימסור לו הממונה התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה, במקום למסור לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; הוראות פסקה זו לא יחולו על החובה להבטיח את הזמינות, האחזקה התקינה והשמישות של התאמת נגישות ואת אי־הפגיעה בסידורי הנגשה והיערכות להנגשה. (3) היה לממונה יסוד סביר להניח כי חייב זעיר או חייב קטן הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת, כאמור בסעיף 26ז, בתקופת הוראת השעה, ימסור לו הממונה התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה, במקום למסור לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; לעניין זה ”תקופת הוראת השעה“ – ארבע שנים מיום תחילתו של פרק זה כאמור בסעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 23), התשפ״ב–2022 . (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי גם בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 26יא, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 26יט.