בחוק זה – ”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים; ”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957; ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה: (1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו; (2) הכנסת; (3) צה״ל; (4) משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר; (5) רשות מקומית; (6) תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם; (7) תאגיד שהוקם בחוק; (8) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור; (9) ההסתדרות הציונית העולמית; (10) הסוכנות היהודית לארץ ישראל; (11) גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ”הנציב“ – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22; ”נציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק זה.