בתקנות אלה – ”אבזר“ – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית; ”איפוס“ (TN-C-S, TN-S)* – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על־ידי חיבור של מוליכי הארקה של המיתקן אל מוליך PEN של הזינה בכניסה למבנה; ”אלקטרודה“ – מוליך הנמצא במגע טוב עם המסה הכללית של האדמה, במישרין או דרך בטון של יסוד המיבנה, בין שהוא בודד ובין שהוא מורכב ממספר גופים המחוברים ביניהם; ”אלקטרודת הארקת יסוד“ – אלקטרודה המורכבת מחלקי פלדה הטמונים ביסוד של מבנה והמחוברים ביניהם; ”בידוד“ – חומר שמוליכותו היא זניחה למעשה; ”בידוד בסיסי“ – בידוד של ציוד חשמלי, המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי; ”בידוד נוסף“ – בידוד מוסף לבידוד הבסיסי ובלתי תלוי בו, המיועד להבטיח הגנה בפני הלם חשמלי במקרה של כשל בבידוד הבסיסי; ”בידוד כפול“ – בידוד הכולל את הבידוד הבסיסי ואת הבידוד הנוסף גם יחד; ”בידוד מגן“ – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על־ידי שימוש בציוד המוגן בבידוד כפול או בידוד מוגבר, דהיינו ציוד סוג II; ”בידוד מוגבר“ – בידוד יחיד של ציוד חשמלי המספק דרגת הגנה בפני הלם חשמלי, שוות ערך לבידוד כפול; ”גוף מתכת“ – חלק מתכתי נגיש של ציוד חשמלי שלא נועד לשמש כמוליך; ”הארקה“ – חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה; ”הארקת הגנה“ (TT)* – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על־ידי חיבור מוליכי הארקה של המיתקן אל המסה הכללית של האדמה; ”הארקת יסוד“ – מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת פוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר בין הטבעת לבין הפס האמורים; ”הארקת שיטה“ – הארקה, במתכוון, של נקודה אחת לפחות של השיטה; ”המנהל“ – מנהל עניני החשמל, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק; ”הפרד מגן“ – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על־ידי העדר הארקת השיטה וזינה בו־זמנית של מכשיר אחד בלבד; ”זינה צפה“ (IT)* – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על־ידי העדר הארקת השיטה וחובת שימוש במשגוח; ”זרם יתר“ – זרם העולה, מסיבה כלשהי, על הזרם הנומינלי; ”זרם דלף“ – זרם הדולף דרך בידוד או על פניו; ”זרם קצר“ – זרם יתר המופיע כתוצאה מקצר; ”זרם תקלה“ – זרם למסה הכללית של האדמה הנגרם על־ידי חיבור, עקב תקלה, בין מוליך חי לבין האדמה; ”חברת חשמל“ – חברה ציבורית לאספקת חשמל; ”חי“ – מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס; ”חישמול“ – הופעת מתח חשמל על גוף מתכת עקב תקלה; ”חשמלאי“ – בעל רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק; ”לולאת התקלה“ – מסלול זרם התקלה ממקור הזינה, דרך מוליכי הזינה, מוליכי הארקה ומוליכי PEN, אלקטרודת ההארקת המסה הכללית של האדמה, הארקת השיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, מחוברים בטור או במקביל, שדרכו עובר זרם התקלה או זרם הדלף; ”לוח“ – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן החשמל, לפיקוד ולפיקוח; בית תקע או מפסק שבמהלך של מעגל סופי אינו נחשב לוח; ”מבודד“ – מופרד גלוונית על־ידי בידוד; ”מבטח“ – אבזר מסוג נתיך או מפסק אוטומטי לניתוק אוטומטי של זרם יתר במיתקן; ”מוליך“ – גוף המיועד להעברת זרם חשמלי; ”מוליך אפס“ (N) – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת אנרגיה חשמלית; ”מוליך הארקה“ – מוליך המחבר במישרין או בעקיפין אלקטרודת הארקה אל: (1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה Protective Earth (PE); או (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה; ”מוליך PEN‏“* (Protective Earth Neutral) – מוליך המשמש בו־זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס; ”מוליך תווך“ – מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה, דין מוליך תווך כדין מוליך אפס; ”מיתקן“ – מיתקן חשמלי לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן; ”מכשיר“ – פריט של ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר; ”מכשיר מיטלטל“ – מכשיר המיועד להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו; ”מעגל“ – מוליכים אחדים מותקנים יחד ומוגנים על ידי מבטח משותף; ”מעגל סופי“ – מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית תקע; ”מערכת הארקה“ – מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, ממוליכי הארקה ומאבזרים המיועדים לחיבור ביניהם ואל הגוף המוארק; ”מפסק“ – אבזר למיתוג מעגל ממצב ריקם עד לעומס נומינלי; ”מפסק אוטומטי“ – מפסק בעל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל במקרה של זרם יתר; ”מפסק אוטומטי זעיר“ – מפסק אוטומטי לפי תקן ישראלי ת״י 745 שדינו, לענין תקנות אלה, כדין נתיך; ”מפסק מגן“ – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה, במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן; ”מקור זינה“ – גנרטור, שנאי, ממיר, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הזן את השיטה, הכל לפי הענין; ”משגוח“ – מכשיר המיועד לפקח על תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן; ”מתח“ – שיעורו האפקטיבי; ”מתח גבוה“ – מתח העולה על 1000 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה; ”מתח נמוך“ – מתח העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה; ”מתח נמוך מאוד“ – מתח שאינו עולה על 50 וולט בין שני מוליכים כלשהם באותה שיטת אספקה; מתח נמוך מאוד יכול לשמש, כשלעצמו, כאמצעי הגנה בפני חישמול; ”נקודת אפס“ – נקודה במקור זינה רב מופעי שלגביה המתחים של המוליכים האחרים, עקרונית, סימטריים ושווים בערכיהם; קיים מוליך אפס – יחובר לנקודה זו; ”נקודת תווך“ – נקודה במקור זינה בזרם ישר או בזרם חילופין חד־מופעי, שהמתח בינה לבין כל אחד משני המוליכים עקרונית שווה; קיים מוליך תווך – יחובר לנקודה זו; ”נתיך“ – מבטח הפועל על־ידי התכת אלמנט ניתך; ”סוג I“ – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי בלבד; ”סוג II“ – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר; ”סוג III“ – סוג ציוד, המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאיננו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים, הפועלים במתח השונה ממתח זה; ”סכנה מוגברת“ – תנאים המגדילים באופן ניכר את הסכנה של חישמול, שריפה, התפוצצות, פגיעות מיכניות, כימיות וכיוצא באלה; ”ערך נומינלי“ – הערך אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי; ”פתיל“ – גיד כפיף או מספר גידים כפיפים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים יחד במעטה חיצוני משותף; ”ציוד“ – פריטים המהווים חלק ממיתקן; ”קו“ – מעגל המזין לוח; ”קצר“ – חיבור בעל עכבה נמוכה, יחסית, הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין; ”שיטה“ – שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על־ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, עם הארקת השיטה או בלעדיה; ”תקן“ – תקן ישראלי, שנקבע לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953, ובהעדר תקן כאמור – תקן או מפרט כפי שהורה המנהל בכל מקרה או בסוג של מקרים.