5.1: אם לדעת המהנדס לא ניתן למצוא פתרון נאות להסדר החניה בשטח המגרש עצמו או שהפתרון עלול לפגוע בסידרי התנועה הכלליים בסביבת הבנין, או שהפתרון אינו עונה כמותית על דרישות "תקן החניה", יהיה על המבקש להעמיד לרשות הועדה המקומית, לצורכי חניה בלא תמורה, שטח קרקע אשר גודלו יהיה מכפלת מספר מקומות החניה הדרושים לרכב פרטי כפול 25 מ"ר לכל מקום חניה ו-100 מ"ר לכל חניה של משאית, אוטובוס, או רכב כבד אחר, על השטח המוצע להמצא במרחק שאינו עולה על 200 מטר הליכה מהמגרש עליו עומדים להקים את הבנין המבוקש וכן שצורתו הגיאומטרית של המגרש המוצע, אופיו הטופוגרפי ודרכי הגישה אליו יאפשרו את ניצולו היעיל לצורכי חנייה. | השטח המוצע יירשם על שם עירית באר-שבע, בלא תמורה, יעודו ייקבע כשטח חניה בלבד ולא תותר עליו כל בניה למטרה אחרת. | 5.2: במידה ומסיבה של איזון הקצאת מקומות החניה באיזור מסויים, או שלא ימצא שטח קרקע מתאים או גדול די הצורך, ותחליט הועדה המקומית כי לא ניתן להכשיר את מקומות החניה כאמור בסעיף 5.1, תהיה הועדה המקומית מוסמכת לדרוש תמורה כספית להכשרת מקומות חניה ציבוריים לפי מספר מקומות החניה החסרים במגרש. תמורה זו תצורף לקרן מיוחדת בקופת העיריה, שתקרא "קרן חניה" שתוקדש אך ורק לפיתוח והכשרת מקומות חניה ציבוריים, כגון מגרשי חניה מוסדרים, ו/או חניונים (בנינים המיועדים לחניה).