(א) נוכח הממונה כי מתקיים אחד מהמפורטים להלן, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי הוראות סעיף זה: (1) קיים מפגע אסבסט או חשש ממשי להתהוות מפגע אסבסט; (2) נעשו עבודה או שימוש באסבסט או בפסולת אסבסט בניגוד להוראות לפי חוק זה. (ב) צו מינהלי לעניין אסבסט יכול שיינתן למי שגרם או שעלול לגרום למפגע כאמור בסעיף קטן (א)(1), למי שביצע או עומד לבצע עבודה או שימוש בניגוד להוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף קטן (א)(2), או לבעלים או למחזיק של הנכס שנגרם או עלול להיגרם בו המפגע, או שבוצעו או עומדים להתבצע בו העבודה או השימוש כאמור, הכל לפי העניין, ואם קיים מפגע אסבסט ברשות הרבים כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון – רשאי הממונה לתת צו כאמור גם לרשות המקומית שהמפגע נמצא בתחומה. (ג) בצו מינהלי לעניין אסבסט רשאי הממונה לצוות, בין השאר, על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, באופן ובמועדים שייקבעו בצו: (1) להפסיק את העבודה או את השימוש באסבסט שלגביהם ניתן הצו או להימנע מהם, או לבצעם בהתאם להוראות שנקבעו בצו; (2) לנקוט אמצעים הדרושים למניעה, לצמצום או לסילוק של מפגע האסבסט ולמניעת חשיפה של הציבור למפגע כאמור. (ד) נתן הממונה צו מינהלי לעניין אסבסט לצבא הגנה לישראל לפי הוראות סעיף קטן (א), יעביר העתק מהצו לשר הביטחון. (2) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי, בחתימת ידו, לאשר את המשך ביצוע העבודה או השימוש שלגביהם ניתן הצו בידי צבא הגנה לישראל אם קבע כי העבודה או השימוש שלגביהם ניתן הצו הם חיוניים והפסקתם או צמצומם עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועם. (3) נתן שר הביטחון אישור כאמור בפסקה (2), רשאי הממונה לתת הוראות לעניין המשך ביצוע העבודה או השימוש כאמור, ובלבד שלא יהא בהן כדי לפגוע בצרכים שבשלהם ניתן האישור. (4) תוקפו של אישור כאמור בפסקה (2) לא יעלה על שישה חודשים; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתן האישור, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו. (ה) נוכח ראש רשות מקומית או עובד הרשות המקומית שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – ראש הרשות), לאחר קבלת חוות דעת מאת סוקר אסבסט, כי קיים מפגע אסבסט או חשש ממשי להתהוות מפגע אסבסט, בתחום הרשות המקומית, רשאי הוא לתת צו מינהלי לעניין אסבסט לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שהודיע לממונה על כוונתו לתת צו כאמור, על העילה למתן הצו ועל הפעולות הנדרשות לפיו, והממונה לא התנגד לכך; הסמכות לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי המדינה ומוסדותיה ולגבי מערכת הביטחון. (ו) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או ראש הרשות שנתן את הצו, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו בידי הממונה יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו בידי ראש הרשות, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית. (ז) על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.