(א) לא יעסוק אדם באסבסט ולא ירשה לאחר מטעמו לעסוק באסבסט, אלא אם כן בידי העוסק באסבסט רישיון, אישור או מסמך הכרה שניתן לו לפי חוק זה, המתאים לביצוע העבודה או העיסוק (בחוק זה – רישיון), ובהתאם לתנאי רישיונו ולהוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”עיסוק“ – בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באקראי או דרך עיסוק. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין – (1) הובלה של אסבסט ופסולת אסבסט כאמור בסעיף 40; (2) סוגי עבודות אסבסט שהשר פטר בתקנות, בהתחשב בהיקף העבודה, במורכבותה ובמידת הסיכון לציבור ולסביבה הכרוכה בביצועה, ובלבד שעבודות כאמור מבוצעות בידי אדם בנכס שבבעלותו או בחזקתו, המיועד לשימושו או בידי אדם אחר המבצע את העבודה בעבורו שלא בתמורה או בידי עובדו, ורשאי השר לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מבצע עבודות כאמור.