כניסה נגישה ודרך נגישה: א. הכניסה למיתקן המרכזי תתאים לדרישות סעיפים 2.2, 2.3 ו־2.4 בת״י 1918 חלק 2 (להלן – כניסה נגישה). ב. דרך נגישה כהגדרתה בסעיף 2.8 בת״י 1918 חלק 1 (להלן – דרך נגישה), תחבר בין תחנות שבקרבת המיתקן המרכזי והמשמשות אמצעי תחבורה אחרים, לבין מעברי החציה המובילים למיתקן המרכזי, לחניה ולכניסה הנגישה, וכן בין הכניסה הנגישה לבין הרציפים, המעלית, המקומות במבנה המשמשים למתן שירות של תחבורה ציבורית ובכלל זה המודיעין, ודלפקי השירות, השירותים הציבוריים והחנויות, וכן בין הרציפים שבו. ג. הדרך הנגישה תהיה חופשית ממכשולים ותעמוד בדרישות סעיף 2.9 בת״י 1918 חלק 1. ד. בשולי הדרך הנגישה יותקן פס מוביל רצוף, במרקם ובגוון המנוגדים לאלה של המשטח הסמוך לו וברוחב שבין 20 ס״מ לבין 30 ס״מ; היו במיתקן מרכזי חנויות, לא יותקן פס מוביל אל אותן חנויות. ה. מדרכות הנמצאות בשטח המיתקן המרכזי, יעמדו בדרישות סעיף 2.6 בת״י 1918 חלק 2. ו. עלה הפרש הגובה בין מפלסים בכניסה למיתקן המרכזי או בתוכו על 300 ס״מ, תותקן מעלית כמפורט בסעיף 8.11 בחלק ח׳ בתקנות התכנון והבניה לגישור ביניהם. ז. במיתקן מרכזי שבנייתו הסתיימה לפני תחילתן של תקנות אלה, ניתן להתקין מעלון אנכי לגישור על הפרש גבהים של עד 150 ס״מ; המעלון האנכי יעמוד בדרישות תקן ישראלי 2252, חלק 1, פרק ”מעלון אנכי“. במיתקן מרכזי אחר, יותקנו מעלית או כבש כמפורט בסעיף 2.3.1 בת״י 1918 חלק 2. ח. כניסה נגישה, וכן דרך נגישה או חלקה, המתפצלים מהדרך הרגילה, יסומנו בסמל הנגישות הבין־לאומית, כמפורט בחלק א׳ בתוספת הראשונה. ח1. ברכבת מקומית, נקבעו כניסה ויציאה נפרדות בתחנות סגורות או מגודרות – יותקן בהן שלט הכוונה קולי ביציאה. ט. במעבר חציה שבתחום המיתקן המרכזי, יותקן התקן להשמעת אות קולי בזמן חציית הולכי רגל.