בתקנות אלה – ”בניין מרכזי“ – בניין במוסד חינוך קיים, שהמנהל, באישור הממונה, הורה עליו כבניין מרכזי של מוסד החינוך, בהתחשב, בין השאר, במספר התלמידים, במרחבי הלימוד, בקומות, במיקום המעבדות, הספריות, חדרי המחשבים ואולמות הספורט, ובקשר שבין חלקי מוסד החינוך השונים המשמשים את התלמידים לצורך הפעילות הלימודית והחינוכית; ”בעל מוסד חינוך“ – במוסד חינוך רשמי, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 – רשות החינוך המקומית; במוסד חינוך מוכר – הגוף בעל הרישיון מהמנהל הכללי של משרד החינוך להפעלת מוסד החינוך לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969; במוסד חינוך פטור – אדם או חבר בני אדם או תאגיד או גוף המפעיל את מוסד החינוך; ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבניין ובשטחי החוץ שלו, ובכלל זה אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, בהתאם לאמור בהוראות האמורות בת״י 1918, חלקים 1, 2, ו־3.1; ”הממונה“ – מי שהשר מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על יישומן של תקנות אלה, או מי שהממונה מינה; ”המנהל“ – מנהל מחלקת החינוך ברשות החינוך המקומית, כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959; ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק, ולמעט גן ילדים; ”ת״י“ – תקן ישראלי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953; ”ת״י 1918, חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; ”ת״י 1918, חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין; ”ת״י 1918, חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות; ”ת״י 2481, חלק 70“ – ת״י 2481, חלק 70: מעליות – דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה, התאמות מיוחדות לנגישות אנשים, לרבות אנשים בעלי מגבלות.