(א) בכל מקום בתקנות הנגישות בבניין ציבורי קיים, יראו כאילו במקום ”בניין קיים“ יבוא ”מרפאה קיימת“. (ב) הבדיקה וביצוע התאמות הנגישות האמורות בתקנה 2 לתקנות הנגישות לבניין קיים, גם יאפשרו לאדם עם מוגבלות המלווה מטופל למרפאה, נגישות רציפה למקומות במרפאה שבהם לצורך ליווי מטופל, נדרש מלווה לשהות או לבצע פעולות, כגון סיוע לילד בעת בדיקה. (ג) לעניין תקנה 10(ה) לתקנות הנגישות לבניין קיים – (1) יראו כאחראי גם את החייב בביצוע נגישות לפי תקנות אלה ו”נגישות לקבלת שירות ציבורי“ – לרבות קיומו של בית שימוש נגיש לאנשים עם מוגבלות, כשלרשות הציבור המבקר במרפאה עומד בית שימוש; (2) על אף האמור בתקנה 10(ה) – (א) רשאי החייב בביצוע נגישות לפנות לממונה בבקשה לקבלת פטור ממעבר מקום לפי תקנה 10(ה), אם לדעתו העברת אותו שירות בריאות שאליו אין נגישות לאדם עם מוגבלות יחד עם כלל הציבור, מהמרפאה הקיימת שבו הוא ניתן, למקום שמתקיימות בו הוראות תוספת זו, תוביל לפגיעה מהותית בזמינות השירות לציבור; (ב) הממונה, בהסכמת הנציב, רשאי לפטור את החייב ממעבר מקום לפי תקנה 10(ה), ובלבד שהורו תנאים לאחראי לאספקת שירות הבריאות, כך ששירות הבריאות יינתן נוסף על המרפאה הקיימת, במקום שהוא נגיש לפי תוספת זו לאדם עם מוגבלות, ובאותה זמינות ואיכות כפי שניתן לכלל הציבור. אישור הממונה והנציב לפטור לפי פרט משנה זה והתנאים שהורו, יינתנו לתקופה קצובה שלא תעלה על שש שנים, ולאחריה יתבטל מאליו; הממונה בהסכמת הנציב, רשאים לאשר מחדש את הפטור ולהורות על חידוש התנאים או להורות על תנאים אחרים, בכפוף לתקופה הקצובה האמורה; לא יעשו הממונה והנציב כן, אלא לאחר ששקלו מחדש את הנסיבות הצריכות לעניין בעת דיון בחידוש הפטור והתנאים.