(א) הדרך האמורה בפרט 1 תהיה דרך נגישה רציפה – (1) מגבול מדרכה או דרך ציבורית, הגובלת ומקושרת לבית חולים קיים, אל הכניסה אליו; (2) מכניסה לבית חולים, ממקום חניה, מדרכה, תחנת הסעה, מקום להורדת נוסעים והעלאתם ודרך ציבורית, ככל שהם בתחום בית חולים קיים, לכניסה לבניין שניתן בו שירות בריאות או מקום שעומד לשימוש הציבור; (3) מהכניסה לבניין שבו ניתן שירות בריאות, למקומות בתוכו או מחוצה לו, שבהם ניתנים שירותי בריאות, ולמקומות שבהם מבקר או שוהה הציבור, ובכלל זה – (א) חדרי בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת; (ב) חדרי אשפוז מיוחדים; (ג) שירותים נלווים כגון עמדות שירות ומודיעין; (ד) חצרות שניתנים בהן שירותי בריאות כגון חצר סגורה במחלקה במרכז לבריאות הנפש או חצר במרכז שיקום; (ה) מקומות בבית חולים קיים, שבהם, לצורך ליווי מאושפז, נדרש מלווה לשהות או לבצע פעולות, כגון חדר הנקה או חדר החתלה; (4) במוסד בריאות קיים שהוא מתחם של בניינים – נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (3), בין בניינים הנמצאים במתחם כאמור, שניתנים בהם שירותי בריאות או מקומות שעומדים לשימוש הציבור. (ב) אם מחוץ לשטחו של בית חולים קיים נמצאים מקומות חניה לציבור המגיע אליו, או תחנות תחבורה ציבורית, המשרתות את הציבור שמגיע לבית החולים, יפנה בית החולים למי שאחראים לדרך ממקומות החניה ולדרך מתחנות התחבורה הציבורית, עד לכניסה לבית החולים, בדרישה כי ידאגו שדרכים אלה יהיו גם נגישות לאדם עם מוגבלות; הפנייה תבוצע בתוך 60 ימים מיום התחילה.