(א) במסגרת הדרכותיהם למצבי חירום, קופת חולים או משרד הבריאות, לפי העניין, ידריכו גם את צוותי המרפאות שהם מפעילים כדי שיוכלו לספק שירות סביר ומענה תומך ראשוני במצב חירום לאנשים עם מוגבלויות שונות; לעניין זה – ”מענה תומך“ – לרבות הכוונה בשפה פשוטה ומענה סבלני לשאלות חוזרות; ”צוות המרפאה“ – לרבות אנשי מינהלה ובעלי מקצועות רפואיים שנותנים שירות לציבור במצב חירום. (ב) הדרכה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול, בין השאר, את כל אלה: (1) הכרת סוגי מוגבלויות, צרכים וביטויי תגובה שונים של אנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, במצבי חירום שונים; חומרי ההדרכה יעסקו באנשים עם מוגבלויות משלושה סוגים שונים; (2) כללי התנהגות נאותים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות במיוחד במצב חירום, והזכות להסתייע בחיית שירות; (3) אפשרויות של תקשורת עם אנשים עם מוגבלות במיוחד במצב חירום; (4) הצעות למענים אפשריים במצב חירום לגבי אנשים עם מוגבלויות שונות; (5) הכרה ולימוד של חומרים שהוכנו לפי תקנה 25. (ג) ההדרכה תוכל להתבצע באופנים שונים, לרבות באמצעות לומדה אישית, כחלק מהכנה ותרגול למצב חירום.