(א) בתקנה זו, ”אדם“ ו”אפוטרופוס מקצועי“ – כהגדרתם בתקנה 17 לתקנות המסגרות. (ב) אפוטרופוס ומיופה כוח אחראי לדאוג לכך שאדם שזקוק לקבל שירות בריאות במצב חירום יקבל אותו, ובכלל זה לפי המפורט להלן: (1) אפוטרופוס ומיופה כוח יבדוק לגבי אדם הנמצא במסגרת דיור, מול גורם מתאים באותה מסגרת, כי במסגרת הדיור מתקיימת תקנה 10(א) עד (ז); על האפוטרופוס או מיופה הכוח לתעד את אופן הבדיקה האמורה ואת פרטיה; (2) אפוטרופוס או מיופה כוח של אדם שאינו במסגרת לשהות ממושכת, אחראי לקיום החובות שחלות על מסגרת דיור לפי תקנה 10(א), (ד) עד (ו), ולגבי אפוטרופוס מקצועי – גם 10(ז); לעניין תקנה 10 יראו אפוטרופוס או מיופה כוח כמסגרת דיור לפי תקנה 10(ד)(2). (ג) האפוטרופוס הכללי יגבש ויפרסם לפי תקנה 28(ג) – (1) דרכי בדיקה ותיעוד מומלצות לגבי תקנת משנה (ב)(1); (2) נוהל לדוגמה לעניין חובת אפוטרופוס מקצועי לפי תקנה זו. (ד) אין בחובותיו של אפוטרופוס או מיופה כוח כלפי אדם לפי תקנות אלה, כדי לגרוע מחובותיו של כל גורם אחר כלפי האדם לפי תקנות אלה.