(א) ספק מקצוע בריאות ייערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות כאמור הניתן בביתם הופסק, עקב מצב חירום; בתקנה זו, ”בית“ – לרבות מסגרת דיור שהאדם עם המוגבלות מתגורר בה. (ב) במסגרת היערכות כאמור בתקנת משנה (א) ייערך הספק כך שבמצב חירום הוא יוכל לספק את כל אלה, בהתאם לנסיבות מצב החירום: (1) הדרכת אדם עם מוגבלות ומשפחתו, אם מתאפשר בנסיבות מצב החירום, על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שונים שנמצאים בידיהם, לרבות סיוע לצורך כך; (2) טיפול בבית האדם, או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת; (3) טיפול וסיוע מרחוק שמותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד עם המוגבלות, הכוללים קשר עם האדם ומשפחתו, הדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שטיפול מרחוק בלא הימצאות מטפל בצמוד לאדם או לילד עם המוגבלות אינו מסכן אותו; (4) מתן מענים מתאימים בנסיבות מצב החירום לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שבהם מטפל ספק מקצוע הבריאות והמצריכים מענים טיפוליים במגע, שעקב מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי או שלא ניתן להגיע לביתם להמשך טיפול שבשגרה. (ג) משרד הבריאות יגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק, במצב חירום. (ד) ספק מקצוע בריאות יפעל ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) ובהתחשב באמות המידה שגיבש משרד הבריאות; הוראה זו לא תחול לעניין מצב של מחלה מידבקת מסוכנת אלא אם כן הורה כך המנכ״ל לפי דין ולתקופה שיורה. (ה) בתקנה זו – ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000; ”מקצוע בריאות“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008; ”ספק מקצוע בריאות“ – כל אחד מאלה: (1) מי שלפי חוק ביטוח בריאות מספק שירות בריאות בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד; (2) מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי.