(א) בדרך נגישה במקום חדש שאינו בניין יתקיימו הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 סעיפים 2.1 עד 2.9, ובמקומות פתוחים להתקהלות – גם סעיף 2.14, ובפרט יחולו ההוראות החלות על שטח פתוח; סעיף 2.1.3(ג) בתקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2, יחול לפחות בדרך שנדרש בה ניגוד מישושי וניגוד חזותי לפי פרק ג. (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) – (1) אמצעים אחרים כהגדרתם בתקנה 13(ב)(1)(ז) די שיהיו יציבים ויהיה ניתן להתנייע עליהם באמצעות כיסא גלגלים, קביים או הליכון; (2) דרך נגישה בשיפוע שבין 8.1% ל־10% תתוכנן ותבוצע, רק לאחר שהתקיים פטור עקב סיבות הנדסיות לפי תקנה 6(ג)(1) מביצוע דרך ששיפועה קטן יותר; (3) בדרך נגישה במקום חדש שתוכננה בשיפוע של 8% עד 10% ואמורה להיות כבש, יחולו הוראות אלה: (א) אפשר שלא יותקן בית אחיזה בצד אחד של הכבש אם הוא גובל בשטח שתוכנן כך שיהיה אליו מעבר חופשי לאורך הכבש, כגון מדשאה או אתר משחקים הגובל בשביל; (ב) אפשר שלא יותקנו בתי אחיזה לאורך הכבש אם מתוכננת דרך נגישה אחרת המובילה למרכזי עניין שאליהם מוביל אותו כבש. (ג) בדרך נגישה במקום חדש שאינו בניין, שנמצא בו מקום מוגבה, ואין בו אמצעים למניעת מעבר לסביבתו הנמוכה יותר יתקיים אחד מאלה: (1) יהיה פס בשול המקום המוגבה שהוא בניגוד חזותי לסביבתו ורוחבו בין 10 ל־20 סנטימטרים; (2) המשטח המוגבה כולו יהיה בניגוד חזותי לסביבתו; לעניין פרט משנה זה, ”מקום מוגבה“ – מקום הגבוה מעל סביבתו הצמודה ב־5 סנטימטרים לפחות והוא אחד מאלה: (א) דרך המשמשת הולכי רגל, למעט שפת מדרכה לאורך כביש או דרך; (ב) משטח מוגבה שבו נמצא הציבור ואינו משמש למופעים או להרצאות.